ואראנסי – המדריך המלא למטיילים בעיר הקדושה על הגנגס

ויזה להודו - וראנאסי
ויזה להודו - וראנאסי

ורנאסי הידועה גם בשם בנארס וקאשי היא העיר הקדושה ביותר להודים. ממוקמת על נהר הגנגס, שחוצה אותה ומשמש מקום לטקס שריפת גופות ההודים. רבים מגיעים לעיר על מנת למות בה שכן ההינדואים מאמינים שהם מיטהרים ומשתחררים מ"המוקשה", מעגל החיים והמוות בהינדואיזם.

מי שבוחר לטייל בורנאסי יבין במהרה שזוהי עיר שאינה קלה לעיכול ובמקביל העיר שבה חווים אוסף של חוויות מקבילות, רגשות שמציפים את המטייל, מראות מזעזעים, התאהבות מהירה בעיר לצד הלם טוטאלי.

עיר צבעונית, שוקקת, מיוחדת שלא תצליחו להימלט מהרצון העז לברוח ממנה אך גם להישאר בה ולראות עוד ועודומעל לכל – ורנאסי היא תמצית החיים הדתיים בהודו.

הסיבה העיקרית להגיע לעיר – טקס שריפת הגופות המפורסם

חשוב להבין שבכל עיר בהודו יש מקום מיועד לשריפת הגופות אך בורנאסי הטקס מתבצע על שפת הגהאט המפורסמת – מאניקארניקה גהאט (Manikarnika Ghat).

גהאט הוא השם המתאר מדרגות שיורדות למים ובו נעשים טקסי טוהרה. כך, המטיילים שיגיעו לצפות בטקס יוכלו לראות כיצד משפחת המת, גברים בלבד, נושאים את הגבר באלונקה אל המים, מתיזים מים קדושים מהגנגס על הגופה ומביאים אותו לאזור השריפה.

מדי יום שורפים עשרות גופות בטקסים ומחירים שונים, תלוי במעמד המת בחברה ההודית. על פי האמונה ההינדואית האפר המושלך למי הגנגס משחרר את האדם מהמוקשה, סבל החיים וכך המת מובא למנוחה נצחית.

 

ניתן לצפות על הטקס בכמה אופנים: אפשר לשוט בסירה ולעצור מול הטקס ואפשר להגיע רגלית ולעמוד ממש ליד המשפחה המתאבלת.
הבחירה לעמוד קרוב לטקס היא מאוד מיוחדת אך מהווה חוויה קשה משום הצפייה הקרובה בגופה הנשרפת, קשה לנשום באזור וגם נוטלים חלק בהלוויה ורואים את המתאבלים וכאבם מקרוב. חשוב מאוד לשמור על כבוד המתאבלים והמתים, אין לצלם ויש לשמור על השקט. ההודים יאפשרו לכם לצפות אך במידה ותפריעו הם לא יהססו לסלק אתכם מהאזור.

הטקס מאוד קשה לעיכול אך הוא חשוב מאוד לחוויה בורנאסי, לא תמיד מעכלים באותו הרגע את החוויה, אך בהמשך, הייחודיות של הטקס, העוצמתיות באנרגיות המקומיות ילוו אתכם בהמשך הטיול בהודו ואף לאחר שתעזבו את הודו.

העוצמתיות בורנאסי – המקום הקדוש ביותר בהודו היא משהו שכל מטייל האוהב את הודו חייב לחוות, יש הטוענים שזוהי "הודו האמיתית". ורנאסי עם כל הכאוס שבה, הלכלוך והיופי, הרעש והשקט, הטומאה וקדושה היא כל מה שהודו מייצגת בו זמנית.

 
כשמגיעים לורנאסי חייבים ללכת רגלית בין סמטאות העיר, בעיר העתיקה אין אפשרות להכנס עם רכבים והדבר מחייב מהמטיילים להסתובב בסמטאות ואף ללכת לאיבוד בהן.
החיים בורנאסי מלאי כאוס אך ככל שעובר הזמן, תבינו שהסמטאות וההליכה בהן, גם היא מהווה חלק מרתק וההכרחי להבנת העיר. במהלך ההליכה תתקלו בשיירות מתאבלים הנושאים על כתפיהם קרוב משפחה שהלך לעולמו זהו חלק מטקס הלוויה, הליכה עם המת בסמטאות העיר בדרך לשריפה בגהאט.
כל ערב מתקיים טקס בגהאט המרכזית, Dasaswamedh Ghat טקס פוג'ה גנגה ארטי, פולחן דתי מרשים שמוקדש כולו לנהר הגנגס ומתקיים על שפתו.
הטקס מלווה במנטרות רבות, צלצולי פעמונים וטקס אש הנערכים על ידי כהנים צעירים. הטקס ארוך מאוד ומומלץ למצוא מקום ישיבה במסעדות שמשקיפות לגהאט. לאמיצים מבניכם, מומלץ להתקרב כמה שיותר לטקס ולשבת יחד עם ההודים עצמם, על הרצפה.
העוצמה בהשתתפות בטקס עצמו היא חוויה שתלווה אתכם לאורך זמן. במהלך הטקס המשתתפים מצטרפים למנטרות והחוויה מהמרכז היא משהו שקשה לתאר לאלו שלא נכחו במקום.

 

חשוב גם להזכיר את כל ה"סוחרים" בורנאסי, לא משנה במי תתקלו, הוא ינסה למכור לכם משהו, בין אם זה אוכל כלשהו, הדרכה בעיר ובטקסים, מסאג' איורוודי, פרחים להניח בגנגס.

הסוחרים לא יפסיקו לפנות אליכם במהלך שוטטותכם. השארו רגועים ותבינו שזה חלק בלתי נפרד מחווית העיר, זוהי פרנסתם, בחרו להשתתף בחלק מהדברים ובאחרים אמרו בתקיפות מנומסת שאין לכם עניין. מומלץ לקחת מדריך בסיור במאניקארניקה גהאט שכן המדריך המקומי יוכל להוסיף תיאורים וסיפורים שטרם שמעתם לפני כן או שייקח אתכם לתצפית קרובה לשריפה שלא הייתם מגיעים בעצמכם.

 
 
לעיר ישנה חשיבות תרבותית גדולה. ורנאסי ידועה כמרכז המוזיקה ההודית המסורתית. המוזיקאי ראווי שנקר, האיש שחיבר בין מוזיקת המזרח למערב, נולד בעיר.
אנו במערב חווים לו חוב גדול על שחשף אותנו לצליליו הנהדרים של הסיטאר. חשיבות נוספת היא אוניברסיטת בנארס המפורסמת המתרכזת כיום באמנות הודית, מוזיקה ותרבות.

מחוץ לעיר כדאי לבקר בסארנת (Sarnath), הכפר הממוקם כ- 10 ק"מ מורנאסי והוא המקום, שלפי האמונה נשא הבודהה את דרשתו הראשונה. הכפר השקט והשלו מהווה מקום עליה לרגל.

דבר לא יוכל להכין אתכם לביקור בורנאסי, לא משנה כמה תתכוננו, מה שבטוח זה שתהיו בסוג של הלם מהביקור.

ההלם הזה הוא חלק מהמיוחדות של העיר ואנחנו בטוחים, שבסוף הביקור תתאהבו במסתוריות, בהמוניות ואפילו בריחה של העיר. את ורנאסי עוזבים תמיד עם טעם של עוד והיא אחת הערים הבלתי נשכחות בהודו ואולי אפילו בעולם כולו.

מתי להגיע?

מזג האויר בורנסי: כדאי לנסות ולכוון לחודשים נובמבר-פברואר. ביולי-אוגוסט עונת המונסונים מזג האויר חם מאד ולח. סיכוי גדול מאד לגשם.

טיול עצמאי בהודו

חושבים לתכנן טיול עצמאי להודו אבל לא יודעים מאיפה להתחיל? ממליצים לכם ליצור קשר עם ציפי בן צבי – תכנון טיולים עצמאיים באסיה.

 

כל הזכויות שמורות ל-VisaPro.

הזכויות לתמונות שייכות למיטל בנימין.

שתפו עכשיו